Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 19b
וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין חֲצִי נֶזֶק חָלוּק לֹא לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְלֹא לִרְשׁוּת הָרַבִּים. מַאי, לָאו הִתִּיזָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִזִּיקָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים? לָא; הִתִּיזָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִזִּיקָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד.
Traduction
But doesn’t Rabbi Yoḥanan say: Payment of half the cost of the damage is not differentiated between private and public domains, as there is no exemption from payment neither for damage on private property nor for damage in the public domain? What, is this principle not stated even in a case where the animal propelled pebbles in the public domain and caused damage in the public domain? Rabbi Zeira said to him: No, Rabbi Yoḥanan stated this principle in a case where the animal propelled pebbles in the public domain and caused damage on private property.
Rachi non traduit
והא''ר יוחנן. לקמן בהאי פירקין (בבא קמא דף כו):
וְהָאָמְרַתְּ: עֲקִירָה אֵין כָּאן, הַנָּחָה יֵשׁ כָּאן! אֲמַר לֵיהּ: הֲדַרִי בִּי. אִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן – אֲקַרַן.
Traduction
Rabbi Yirmeya said to him: But didn’t you say: If there is no act of lifting here, is there an act of placing here? Rabbi Zeira said to him: I retract my previous statement. Or, if you wish, say instead: When Rabbi Yoḥanan said that payment of half the cost of the damage is not differentiated between private and public domains, and there is no exemption from payment neither for damage on private property nor for damage in the public domain, he said it only with regard to damage in the category of Goring, but not with regard to the case of propelled pebbles, for which one is exempt in the public domain.
Rachi non traduit
אבל ברה''ר פטור. דבעינן ובער בשדה אחר ואכסות וכלים נמי פטור בגמרא מפרש לה:
כי קאמר רבי יוחנן. אין חצי נזק חלוק על חצי נזק דקרן קאמר דכתיב יחצון וחצו תרי זימני לאפוקי ממאן דפריך לקמן ולא תהא קרן ברה''ר חייבת כלום מק''ו אבל חצי נזק דצרורות לעולם פטור ברה''ר:
יָתֵיב רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא אַקִּילְעָא דְּרַבִּי יְהוּדָה, נְפַק מִילְּתָא מִבֵּינַיְיהוּ: כִּשְׁכְּשָׁה בִּזְנָבָהּ, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ אִידַּךְ: וְכִי יֹאחֲזֶנָּה בִּזְנָבָהּ וְיֵלֵךְ?! אִי הָכִי, קֶרֶן נָמֵי, נֵימָא: וְכִי יֹאחֲזֶנָּה בְּקֶרֶן וְיֵלֵךְ?!
Traduction
§ The Gemara relates that Rabbi Yehuda Nesia and Rabbi Oshaya sat in the antechamber [akil’a] of Rabbi Yehuda Nesia. A matter emerged from among them and one of them raised a dilemma: If an animal swung its tail and thereby caused damage, what is the halakha? The other Sage said to him: Must the owner grasp its tail and walk to prevent the animal from causing damage? Since this is typical behavior for the animal, the owner should be exempt from liability. The Gemara asks: If so, with regard to damage in the category of Goring, too, let us say: Must the owner grasp its horn and walk to prevent the animal from causing damage? Nevertheless, the halakha is that the owner is liable for damage in the category of Goring.
Rachi non traduit
אקילעא. פרק''א שלפני הבית:
כשכשה בזנבה מהו. אורחה הוא ופטורה ברה''ר או לא:
וכי יאחזנה. בעלה בזנבה וילך ודאי פטור ברה''ר:
הָכִי הַשְׁתָּא?! קֶרֶן לָאו אוֹרְחֵיהּ, הָא אוֹרְחַיהּ.
Traduction
The Gemara rejects this: How can these cases be compared? Damage in the category of Goring is not caused in the course of the typical behavior of the animal. Consequently, the owner is required to prevent his animal from causing damage in that manner. This damage caused by the swinging of an animal’s tail is caused in the course of its typical behavior, and one cannot hold the owner responsible for an animal's normal behavior.
Rachi non traduit
הא אורחה היא. ותולדה דרגל היא:
וְכִי מֵאַחַר דְּאוֹרְחַיהּ, מַאי מִבַּעְיָא לֵיהּ? כִּשְׁכּוּשׁ יַתִּירָא מִבַּעְיָא לֵיהּ.
Traduction
The Gemara asks: And since that is its typical behavior, what is the dilemma that he raised? Obviously one has no liability for the damage caused by the typical behavior of his animal in the public domain. The Gemara answers: He raised a dilemma with regard to a case of excessive tail swinging; is excessive tail swinging considered typical behavior?
Rachi non traduit
כשכוש יתירא קמבעיא ליה. אי אורחיה הוא או לא:
בָּעֵי רַב עֵינָא: כִּשְׁכְּשָׁה בְּאַמָּתָהּ מַהוּ? מִי אָמְרִינַן מִידֵּי דְּהָוֵה אַקֶּרֶן – קֶרֶן לָאו יִצְרָא קָתָקֵיף לֵיהּ? הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא; אוֹ דִלְמָא, קֶרֶן כַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק, הָא אֵין כַּוּוֹנָתָהּ לְהַזִּיק? תֵּיקוּ.
Traduction
Rav Eina raises a dilemma: If an animal swung its penis and caused damage, what is the halakha? The Gemara elaborates: Do we say just as it is with regard to Goring: Is it not so in a case of Goring that the animal’s inclination overcame it and caused it to gore? Here too, it is no different: The animal’s inclination overcame it and that is why it caused damage. Or perhaps the cases are different, as in the case of damage in the category of Goring the objective of its action is to cause damage, whereas in this case the objective of its action is not to cause damage. The Gemara concludes: This dilemma shall stand unresolved.
הַתַּרְנְגוֹלִין מוּעָדִין לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּן וּלְשַׁבֵּר וְכוּ'. אָמַר רַב הוּנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּקְשַׁר מֵאֵלָיו, אֲבָל קְשָׁרוֹ אָדָם – חַיָּיב.
Traduction
§ The mishna teaches: Chickens are deemed forewarned with regard to walking in their typical manner and breaking objects. If there was a string tied to a chicken’s leg and it broke a vessel, or if the chicken was hopping in an atypical manner and breaking vessels, its owner pays half the cost of the damage. Rav Huna says: They taught that one pays half the cost of the damage only in a case where the string was tied to the leg of the chicken on its own, i.e., a string became entangled on the leg of a chicken without the involvement of the owner and an item was broken by the string; but if a person tied the string to the chicken, he is liable to pay the full cost of the damage, as the string is in the category of Pit.
Rachi non traduit
לא שנו. דחצי נזק ותו לא:
אלא שנקשר מאליו. הדליל ברגל התרנגול:
אבל קשרו אדם חייב. הקושר נזק שלם דהוי בור ואם נתקל בו אדם חייב בנזקו:
Tossefoth non traduit
אבל קשרו אדם חייב. פי' בתר דנייח ומשום בור ולאו דוקא קשרו אלא כל היכא דלא אצנעיה כקשרו דמי כדקאמר אי דלא אצנעיה פושע הוא:
נִקְשַׁר מֵאֵלָיו – מַאן חַיָּיב? אִילֵימָא בַּעַל הַדְּלִיל, הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאַצְנְעֵיהּ – אָנוּס הוּא! וְאִי לָא אַצְנְעֵיהּ – פּוֹשֵׁעַ הוּא!
Traduction
The Gemara asks: If the string was tied on its own, who is liable to pay half the cost of the damage? If we say it is the owner of the string who pays, as the damage was caused by the string, what are the circumstances? If it is a case where the owner of the string concealed the string in a secure place and the chicken became entangled in it, the owner of the string is a victim of circumstances beyond his control and would be exempt from payment. And if he did not conceal it and instead left it exposed where it could become entangled in the feet of a passing chicken, he is negligent and liable as though he actually tied the string to the chicken.
Rachi non traduit
נקשר מאליו. דמתניתין:
מאן חייב. לשלומי חצי נזק:
אי בעל הדליל. שאין התרנגול שלו:
פושע הוא. וכוליה נזק בעי לשלומי שהרי בורו הוא שהשליכו לרה''ר:
אלא דאצנעיה. בביתו והוציאו תרנגול מביתו וחייב בעל התרנגול:
אֶלָּא חַיָּיב בַּעַל תַּרְנְגוֹל? מַאי שְׁנָא כּוּלֵּיהּ נֶזֶק דְּלָא – דִּכְתִיב: ''כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר'' – וְלֹא שׁוֹר בּוֹר; חֲצִי נֶזֶק נָמֵי, ''אִישׁ בּוֹר'' – וְלֹא שׁוֹר בּוֹר!
Traduction
Rather, the case in the mishna is one where the owner of the string concealed it and is exempt from liability, and Rav Huna means that the owner of the chicken is liable. Here too, the question arises: What is different in this case where one is not obligated to pay the full cost of the damage, as it is written (Exodus 21:33): ''If a man shall open a pit, or if a man shall dig a pit and not cover it, and an ox or a donkey fall therein,'' he pays the damage, and it is not written: If an ox shall open a pit. This indicates that if an ox opens a pit, the owner of the ox is exempt from liability. With regard to the payment of half the cost of the damage as well, the owner should be exempt from liability, as it is written: ''If a man shall open a pit,'' and it is not written: If an ox shall open a pit.
Rachi non traduit
איש בור ולא שור בור. כי יכרה איש בור אמר רחמנא ולא כי יכרה שור בור והאי דליל תרנגול כרהו:
אֶלָּא מַתְנִיתִין בִּדְאַדְּיֵיהּ אַדּוֹיֵי. וְכִי אִתְּמַר דְּרַב הוּנָא – בְּעָלְמָא אִתְּמַר. דְּלִיל הֶפְקֵר – אָמַר רַב הוּנָא: נִקְשַׁר מֵאֵלָיו – פָּטוּר, קְשָׁרוֹ אָדָם – חַיָּיב.
Traduction
Rather, the case in the mishna is one where the chicken moved the string and thereby caused damage. Since the chicken did not cause damage with its body, the owner pays half the cost of the damage, as he does in a case of pebbles. And when Rav Huna’s distinction between whether the string was tied on its own or by a person was stated, it was stated in a general sense, and not with regard to the halakha in the mishna. With regard to an ownerless string tied to the leg of a chicken, Rav Huna says: If the string was tied to the leg of the chicken on its own, the owner of the chicken is exempt; but if a person tied the string to the chicken, he is liable to pay the full cost of the damage.
Rachi non traduit
אלא מתני'. לא מתוקמא אלא באדייה אדויי שזרק התרנגול הדליל ושיבר בזריקתו כלים דהוו צרורות ואפילו קשרו אדם נמי לא משלם אלא ח''נ בעל התרנגול והקושר פטור שלא נתקל אדם בבורו ודרב הונא לא מתוקמא אמתני' אלא בעלמא אתמר והכי אתמר דליל הפקר כו':
נקשר מאליו. בתרנגול ונתקל בו אדם פטור דמאן ליחייב דליל לית ליה בעלים בעל התרנגול נמי איש בור אמר רחמנא ולא שור בור:
קשרו אדם חייב. הקושר דקנייה בהגבהה ויש לו להאי דליל בעלים:
Tossefoth non traduit
אלא מתני' בדאדייה אדויי. ואיירי בדליל הפקר או דחבריה ואצנעיה:
וכי אתמר דרב הונא בעלמא אתמר. דלא מתוקמא אמתני' דקשרו אדם חייב משמע הכל ובדאדייה אדויי נמי חייב בעל תרנגול ובקונטרס פי' דלא מתוקמא אמתניתין משום שהקושר היה פטור כיון דאדייה אדויי שלא נתקל אדם בבורו וקשה לפי' מ''מ ליחייב משום אשו דהוי כאבנו וסכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו בהדי דאזלי דהאי תרנגול הוי כרוח מצויה מדפריך אי דלא אצנעיה פושע הוא:
נקשר מאליו פטור. דאיש בור ולא שור בור:
קשרו אדם חייב. לאו דוקא קשרו דה''ה אם היה במקום המוצנע והניחו במקום התורפה שפשע בו ואפי' לא הגביהו ולא קנאו ודלא כמו שפירש הקונטרס דקני' בהגבהה כשקשרו ויש לו להאי דליל בעלים דכל תקלה שהניחה ברה''ר מיחייב ביה משום בור אע''ג. שלא זכה בה דעד כאן לא פליגי רב ושמואל (לקמן בבא קמא ד' כח:) אלא בדלא אפקרי' אבל בדאפקרי' בין לרב בין לשמואל היינו בור:

מִשּׁוּם מַאי חַיָּיב? אָמַר רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ: מִשּׁוּם בּוֹרוֹ הַמִּתְגַּלְגֵּל בְּרַגְלֵי אָדָם וּבְרַגְלֵי בְהֵמָה.
Traduction
The Gemara asks: Due to what primary category of damage is he liable? Rav Huna bar Manoaḥ says: He is liable due to the fact that although the string is not stationary, as in the standard obstacle in the primary category of Pit, this is an example of his pit that is rolled at the feet of a person and at the hooves of an animal, and that too is a subcategory of Pit.
Rachi non traduit
משום מאי מחייב. דהא לאו בור מעליא הוא שהרי לא הזיק במקום שקשרו שם שהתרנגול גררו למקום אחר:
בורו המתגלגל. דמייתינן ליה בפ''ק (ד' ו.) בהצד השוה:
מַתְנִי' כֵּיצַד הַשֵּׁן מוּעֶדֶת? לֶאֱכוֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ. הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לֶאֱכוֹל פֵּירוֹת וִירָקוֹת. אָכְלָה כְּסוּת אוֹ כֵלִים – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק, אֲבָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – פָּטוּר.
Traduction
MISHNA: Within the context of the primary category of Eating, for what damage caused with the tooth is an animal deemed forewarned? It is deemed forewarned with regard to eating food items fit for its consumption. The domesticated animal is deemed forewarned with regard to eating fruits and vegetables. If the animal ate garments or vessels, the owner pays half the cost of the damage. As these are not items fit for its consumption, the animal is not deemed forewarned in this case. In what case is this statement applied, that one pays the full value of the food eaten by the animal? It is a case where the animal ate the food on the property of the injured party; but if the animal ate food in the public domain, the owner of the animal is exempt from liability.
Rachi non traduit
מתני' כיצד השן מועדת. ומשני לאכול את הראוי לה:
משלמת ח''נ. דמשונה היא:
אבל ברה''ר פטור. דבעינן ובער בשדה אחר ואכסות וכלים נמי פטור בגמרא מפרש לה:
וְאִם נֶהֱנֵית – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית.
Traduction
And even if the animal ate food in the public domain, if the animal derives benefit from eating another’s produce in the public domain, the owner pays for the benefit that it derives, just not for the full cost of the food.
כֵּיצַד מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית? אָכְלָה מִתּוֹךְ הָרְחָבָה – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית, מִצִּדֵּי הָרְחָבָה – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה. מִפֶּתַח הַחֲנוּת – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית, מִתּוֹךְ הַחֲנוּת – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה.
Traduction
Under what circumstances does the owner of the animal pay for the benefit that it derives? If the animal ate produce in the public square in the area before the storefronts, the owner of the animal pays for the benefit that it derives. If the animal ate from food placed at the side of the public square, which is not a public thoroughfare, the owner of the animal pays for what it damaged, as the legal status of that area is like that of the property of the injured party. If the animal ate produce from the entrance of the store, its owner pays for the benefit that it derives, as the status of a store entrance is like that of the public domain. If the animal ate produce from inside the store, its owner pays for what it damaged.
Rachi non traduit
מצדי הרחוב משלמת מה שהזיקה. כדין קרן תם חצי נזק ומועד נזק שלם ובגמ' מפרש לה:
מה שנהנית. לאו תשלומין מעליא נינהו כדמפרש בגמ':
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: הַשֵּׁן מוּעֶדֶת לֶאֱכוֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ – כֵּיצַד? בְּהֵמָה שֶׁנִּכְנְסָה לַחֲצַר הַנִּיזָּק, וְאָכְלָה אוֹכָלִין הָרְאוּיִין לָהּ וְשָׁתְתָה מַשְׁקִין הָרְאוּיִין לָהּ – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. וְכֵן חַיָּה שֶׁנִּכְנְסָה לַחֲצַר הַנִּיזָּק, וְטָרְפָה בְּהֵמָה וְאָכְלָה בָּשָׂר – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.
Traduction
GEMARA: The Sages taught: Eating is deemed forewarned in that an animal tends to eat that which is fit for it to eat. How is this applied? In the case of a domesticated animal that entered the courtyard of the injured party and it ate food fit for it to eat, or if it drank drinks fit for it to drink, the owner of the animal must pay the full cost of the damage. And similarly, in the case of an undomesticated animal that entered the courtyard of the injured party and tore apart a domesticated animal and ate its meat there, the owner must pay the full cost of the damage.
וּפָרָה שֶׁאָכְלָה שְׂעוֹרִין, וַחֲמוֹר שֶׁאָכַל כַּרְשִׁינִין, וְכֶלֶב שֶׁלִּיקֵּק אֶת הַשֶּׁמֶן, וַחֲזִיר שֶׁאָכַל חֲתִיכָה שֶׁל בָּשָׂר – מְשַׁלְּמִין נֶזֶק שָׁלֵם. אָמַר רַב פָּפָּא, הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ: כֹּל מִידֵּי דְּלָאו אוֹרְחֵיהּ, וְאָכְלָה לֵיהּ עַל יְדֵי הַדְּחָק – שְׁמֵיהּ אֲכִילָה; הַאי שׁוּנָּרָא דַּאֲכַל תַּמְרֵי, וַחֲמָרָא דַּאֲכַיל בִּינִיתָא – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.
Traduction
And in the case of a cow that ate barley, although this is not normally a food that a cow would eat, or in the case of a donkey that ate vetches, i.e., legumes which are usually fed to cows but not to donkeys, or in the case of a dog that licked oil or a pig that ate meat, the owner of the animal must pay the full cost of the damage. Although these animals do not ordinarily consume these items, doing so is not a significant deviation from the animal’s typical behavior. Rav Pappa said: Now that you said that eating anything that is not typical for an animal to eat but it eats it under duress is considered an ordinary act of eating, it can be deduced that in the case of a cat that eats dates or a donkey that is eating fish, the owner must pay the full cost of the damage, despite the fact that these animals do not ordinarily eat these items.
Rachi non traduit
גמ' ופרה שאכלה שעורין. שהן מאכל חמור:
וחמור שאכל כרשינין. שהן מאכל פרה וכן חזיר וכלב ואע''ג דאינן רגילין בכך הואיל ואורחייהו למיכלינהו ע''י הדחק כשהן רעבין ראויין להן קרינן ביה:
כל מידי דלאו אורחיה. למיכל כל שעה:
ואכלה ע''י הדחק. כלומר ואורחיה למיכל ע''י הדחק כי הני:
שמיה אכילה. ואפילו שלא ע''י הדחק:
שונרא דאכל תמרי. אורחיה למכלינהו ע''י הדחק אבל כסות וכלים אפילו ע''י הדחק לאו אורחיה למכלינהו אלא מתכוין להזיק:
Tossefoth non traduit
וחזיר שאכל חתיכה של בשר. אכילה ע''י הדחק היא כדמסיק והא דתנן גבי מדורות הנכרים ומייתי לה בפרק קמא דפסחים (דף ט.) כל מקום שחזיר וחולדה יכולין להלך אין צריכין בדיקה אומר ר''ת דשאני נפלים דרכיכי:
הָהוּא חַמְרָא דַּאֲכַל נַהֲמָא וּפַלְּסֵיהּ לְסַלָּא, חַיְּיבֵיהּ רַב יְהוּדָה לְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם אַנַּהֲמָא, וְאַסַּלָּא חֲצִי נֶזֶק. וְאַמַּאי? כֵּיוָן דְּאוֹרְחֵיהּ לְמֵיכַל נַהֲמָא – אוֹרְחֵיהּ נָמֵי לְפַלּוֹסֵי סַלָּא! דַּאֲכַל וַהֲדַר פַּלֵּיס.
Traduction
The Gemara relates: There was a certain donkey that ate bread and while eating it also broke the basket in which the bread was stored. Rav Yehuda obligated the owner to pay the full cost of the damage for the loss of the bread and half the cost of the damage to the basket. The Gemara asks: But why? Since it is typical for a donkey to eat bread, it is also typical for it to break the basket in which the bread is stored; therefore, the owner should pay the full cost of the damage for the basket as well. The Gemara answers: This case is one where the donkey ate the bread and then afterward broke the basket, a sequence which demonstrates that its intent was to cause damage. The breaking of the basket is therefore a subcategory of Goring, and the owner is liable to pay only half the cost of the damage.
Rachi non traduit
ופלסיה. לעסו לישנא אחרינא פלסיה סדקו ולא שמעתי:
אסלא חצי נזק. דמשונה הוא וכגון דתפס ניזק דאין דנין דיני קנסות בבבל ופלגא נזקא קנסא:
אורחיה לפלוסי סלא. כשהוא לועס הפת לועס הסל עמו:
וּפַת אוֹרְחֵיהּ הוּא?! וּרְמִינְהוּ: אָכְלָה פַּת וּבָשָׂר וְתַבְשִׁיל – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. מַאי, לָאו בִּבְהֵמָה? לֹא, בְּחַיָּה.
Traduction
The Gemara asks: But is it typical for a donkey to eat bread? The Gemara raises a contradiction against this based on a baraita: If it ate bread or meat or a cooked dish, its owner must pay for half the cost of the damage. What, is it not referring to a domesticated animal and thereby implying that it is not typical for a domesticated animal to eat bread? The Gemara rejects this: No, it is discussing an undomesticated animal, which does not typically eat bread, but a domesticated animal does eat bread.
Rachi non traduit
בחיה. שאין דרכה בפת אפילו ע''י הדחק אבל חמור דרכו בכך:
חַיָּה – בָּשָׂר אוֹרְחֵיהּ הוּא! דְּמִטְּוֵי. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בְּטַבְיָא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם בִּבְהֵמָה, וּבְפָתוּרָא.
Traduction
The Gemara questions this explanation: If the baraita is discussing an undomesticated animal, then it is typical for it to eat meat. The Gemara clarifies: The baraita is referring meat that is roasted, and it is not typical for an undomesticated animal to eat roasted meat. Or, if you wish, say instead that the halakha of the baraita is not stated with regard to an undomesticated predator, but with regard to a deer, which does not ordinarily eat meat and bread. Or, if you wish, say that actually it is discussing a domesticated animal, but it is discussing a case where the animal ate at the table, and this is not typical behavior for an animal.
Rachi non traduit
דמטוי. צלי אש:
בטביא. צבי אין דרכו בפת ובשר:
ובפתורא. שעל השלחן אכלו שאין דרכו בכך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source